החלטה בתיק ע"ע 19223-05-13

ניתנה ביום 05 יוני 2013

1. דנמר קלקטרוניקה ובקרה 2005 בע"מ

2. אביר בקרה (1999) בע"מ

3.דנמר בע"מ

4. אהרון יוסף בהגן                                                                     המבקשים

מויסי (משה) שייביץ'                                                                 המשיב  

בשם המבקשים: עו"ד יוסף בהגן 

בשם המשיב: עו"ד יוסף גבאי

ה ח ל ט ה

השופט אילן איטח

1.   לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב מיום 2.4.13 (השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' נעה נוריאל ומר רן ורדי; תע"א 10284-08), בו חויבו המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב זכויות כספיות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה, ובכלל זה פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות, פדיון ימי חופשה ופדיון דמי הבראה, בסך כולל של  123,234 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית; וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 18,000 ש"ח.

הרקע לבקשה:

2.  בבית הדין האזורי התבררה תביעה שהגיש המשיב, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, נגד המבקשות 1-3 - שלוש חברות פרטיות (להלן - החברות), ונגד המבקש 4 (להלן - המבקש) - מנהל החברות ובעל המניות בהן, לבדו או במשותף עם אחרים. המשיב טען כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המבקש באופן אישי ביחד ולחוד עם החברות. עוד טען המשיב כי המבקשים פגעו באופן שיטתי בזכויותיו כעובד לאורך כל תקופת עבודתו בחברות ועל כן הוא היה זכאי להתפטר מעבודתו בדין מפוטר. על כן עתר המשיב לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות.

3.   בית הדין קיבל את התביעה ברובה. בכל הנוגע לתקופת עבודתו, קיבל בית הדין את גרסתו של המשיב, אשר לא נסתרה ונמצאה מהימנה, וקבע כי המשיב הועסק על ידי שלוש החברות ורצף זכויותיו נשמר במהלך כל תקופת עבודתו בחברות, החל מאוגוסט 1991 ועד דצמבר 2007. בקשר לכך קבע בית הדין, על יסוד חומר הראיות שהובא בפניו, כי שלוש החברות ביצעו את אותה פעילות, כשכל אחת ממשיכה את פעילות קודמתה וכי המשיב ביצע את אותו תפקיד ואותה עבודה אצל שלושתן. בכל הנוגע לשכר העבודה וחלקיות המשרה קבע בית הדין כי המשיב הועסק במשרה מלאה והשתכר שכר עבודה חודשי רגיל בסך 5,500 ש"ח. עוד קבע בית הדין, בהסתמך על חומר הראיות ובכלל זה כרטיסיות היצור ועדותו של המבקש עצמו כי, המשיב עסק בייצור והרכבה של מוצרים שונים עבור תעשיית האלקטרוניקה והחשמל ועל כן חלות על העסקתו הוראות צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה משנת 2004 למפעלים עד 20 עובדים (להלן - צו ההרחבה). כפועל יוצא ממסקנתו זו קבע בית הדין כי המשיב זכאי לפיצוי בשל אי ביצוע הפרשות פנסיוניות לפי צו ההרחבה. בנוסף, פסק בית הדין כי המשיב זכאי לפדיון חופשה שנתית בעד השנתיים האחרונות ופדיון דמי הבראה בעד השנתיים האחרונות לעבודתו.

4.   בית הדין קבע כי התפטרותו של המשיב באה עקב אי הסדרת העסקתו בכתובים ואי עמידתן של החברות בחובותיהן הרישומיות השונות וכן עקב אי תשלום זכויותיו על פי דין. לפיכך נקבע, מכוח סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - החוק), כי יש לראות בהתפטרותו משום פיטורים המזכים אותו בפיצויי פיטורים. בקשר לכך נקבע, בין היתר, כי תנאי העסקתו של המשיב אצל החברות באו לידי ביטוי בדברים הבאים: הוא הועסק על ידי שלושת החברות במשך תקופה הנפרשת על פני שש עשרה שנה, מבלי שהוצג תיעוד כלשהו ובכלל זה מסמכים, רישומים ופנקסים, הנוגעים להעסקה, מלבד טופסי 106 עבור שנים 2005- 2007 ותלושי שכר עבור 2006-2007; המבקש הודה כי תלושי השכר שהונפקו על ידי החברות למשיב ונחתמו בחתימתו ובחתימת החברה היו "תלושים בעייתיים" וכי "התלוש לא יצג כלום"; העסקתו לא דווחה במסגרתם לרשויות השונות, ובכלל זה למוסד לביטוח לאומי.